הלוויה קורעת לב לילד דר אורי חזוט ז"ל: האב שלומי ספד לבנו: "תמיד היית ותהיה המלך שלי" (וידאו)

דר אורי חזוט ז"ל אותר בשבת לפני הצוהריים בבריכה הביתית כשהוא מחוסר הכרה. בני המשפחה החלו לבצע בו פעולות החייאה, וצוותי מד"א ואיחוד הצלה שהוזעקו למקום המשיכו את החייאה ופינו אותו במצב אנוש לבית החולים אסותא - שם על אף מאמצי הרופאים, נקבע מותו.

רבים מאוד הגיעו ללוותו ולחזק את המשפחה בדרכו של דר אורי ז"ל בדרכו האחרונה. 

שניר אלמליח, נציג בית העלמין באשדוד, ספד:

"משפחת חזוט היקרה, בצער רב ובלב כואב אנחנו מלווים את הילד הטהור דר אורי חזוט ז"ל. היום בערב הקשה הזה בורא עולם בעת תקיעת השופר, לנו לכל אחד ואחד לפני יום הדין הגדול והנורא. אין מילים שיכולות לנחם את המשפחה בשעה הקשה הזו, כולנו תפילה שנשמתו תעלה למעלה והוא ימליץ טוב בעד הוריו, בעד בני המשפחה והחברים. תהה נשמתו צרורה בצרור החיים אמן".

הרב מאיר אבוחצירא שליט"א ספד בלוויה:

"משפחה יקרה, רחם רחם על האמא והאבא. מה נדבר ונצתדק על הנשמה הטהורה.

אנחנו נמצאים ימים ספורים לפני יום הדין הנורא. כשבורא עולם נוטל ילד טהור, זה כפרה על כל עוון. אנחנו לא יכולים להבין... אנחנו לא יודעים לאיזה זמן קצוב הנשמה הטהורה הזאת בורא עולם הוריד אותה עלי האדמה... אני רק רוצה לומר לשלומי ורעייתו, בורא עולם נתן לכם נשמה מהדורות הקודמים. זה לא מהזמנים שלנו. אנחנו לא יודעים באיזה גובה של טהרה, של איזה קדושה, של איזה יראת אלוקים.

נברך שהנשמה הזו באה להעיר את כל העיר הזו אשדוד, את כל ארץ ישראל.

אנחנו מתפללים לבורא עולם, אם יש גזרות שלא ירדו למטה.

שלומי היקר, צריך להבין אף אחד לא אשם, זה נגזר עלינו, זה נגזר בשנה שעברה. יש כוח לגזירות האלה, למנוע אותן. בורא עולם העניק למשפחה את הנשמה הכי טהורה, הכי קדושה, הכי מיוחדת, הכי מתוקה. הבית שלך זה הבית של אברהם אבינו. הבית שלכם זה בית של הכנסת אורחים. איפה ראיתי את הצדיק זה, ראיתי אותו בהכנסת ספר תורה בבית שלכם.

למשפחת חזוט היקרה, אתכם בכאבכם, איתכם בצערכם...עם ישראל עובר מכאובים, ועוד מכאובים – דבר אחד יפתור את הבעיה, רק האחדות.

למשפחה היקרה, הקב"ה יחזק אותך. נאמר די לצרות עמך ישראל. יהי זכרו ברוך".

מלווים את דר אורי חזוט ז"ל בדרכו האחרונה:

האח רום ספד לאחיו הקטן בקול חנוק מדמעות:

"דר אחי הקטן, האור של הבית. כמה שתהיה חסר לי. היית ילד עם שמחת חיים, קופץ, רוקד, שר, משתגע. איך היית משחק איתי בכדור, בגינה. כמה החיוך שלך גרם לי לשמוח לצחוק.

בדיוק לפני כמה ימים אני ואבא ישבנו ודיברנו על איזה אירוע גדול נעשה לך בחאלקה. מרוב שהתרגשתי אמרתי לכל החברים שלי, למרות שזה שנה קדימה. ובמקום החאלקה שלך אנחנו פה.

אני יודע שאתה במקום טוב יותר, אחד מהמלאכים ששומרים על כל המשםחה שלנו, אני רק מבטיח שרק נתחזק ונתגעגע המון".

האחות אן ספדה לאחיה הקטן, בכאב שלא יתואר:

"אתה תמיד תהיה האור של הבית. אני אוהבת אותך כל כך, אתה במקום הכי גבוה, הלב שלי שבור. לקחו לי את הילד שהכי חשוב לי בעולם. אני אוהבת אותך, אני יודעת שאתה תסדר שם טוב מאוד, תצחיק את כולם. אח קטן שלי, אלו היו השנתיים הכי טובות בחיים שלי. אהוב קטן שלי אני אוהבת אותך".

הסבא מאיר ספד לנכדו:

"דר, נכדי אהובי יקר שלי, אור הבית. רק שנתיים זכינו בך. שנתיים בהם מילאת חיינו באור, חיוך ואהבה... איך סבא צריך לעמוד כאן היום, זה הפוך מהטבע. לא הסב אמור לקבור את נכדו. שאלה שאין לה תשובה. אתה צריך לקבור אותי, ולא הפוך.

אבל בתוך כל האובדן אנחנו זוכרים אותך, כילד חייכן שידע לשמח כל מי שסביבו.

היום נפרדים בגוף, אבל בלב אתה תמיד איתנו. החיוך שלך יהיה חרוט בזכרוננו. ניקח אותך איתנו לעד. ברוך דיין האמת".

אחרון הסופדים היה האבא שלומי, כשהוא חנוק מדמעות, וקולו שבור, הוא ספד לבנו אהובו: 

"אין לי מילים. סופה פקדה את המשפחה שלי היום. איפה טעינו. אמא שלו רצתה שיקראו לו דר, הלכתי לרבי מאיר שאלתי אותו מה הוא חושב. הוא אמר או דר אדר או דר אורי – ואני קראתי לו דר אורי, שהוא האיר לנו את הבית.

דר אורי שלי, אני לא מאמין שאני סופד לך. אתמול קילחתי אותך, מה ידע שזאת המקלחת האחרונה. דר שלי מלך שלי אני אוהב אותך הכי בעולם. תשמור עלינו מלמעלה. תיתן לי ולאמא את הכוחות שנישאר מאוחדים, כל המשפחה יחד. תמיד אמרתי לכם שתהיו אגרוף אחד, שתאהבו אחד את השני, שתדאגו אחד לשני, שנהיה משפחה מאוחדת ושאף אחד לא יכול לשבור אותנו.

הייתי צריך להיות שם, בטח רצית רק את אבא שלך. נכשלתי במשימה הזאת, הגעתי אבל מאוחר, לא הצלחתי להציל אותך.

תמיד היית ותמיד תהיה המלך שלי, האהבה שלי, החיים שלי. אוהב אותך תמיד, אבא".

המשפחה יושבת שבעה ברחוב מיכאלאנגלו, רובע ט"ו.

יהי זכרו ברוך!