הכאוס על הגבולות: האמנם 'אחינו הדרוזים'?
[email protected]
18.07.25 / 15:35
תגים:
בנימין נתניהו
,
עוז סימנובסקי
,
אחמד אשרעה
איננו יודעים מה נכון ומה ראוי בסיפור הסורי. אבל ספקות יש ואף רבים. בחרנו להציג כאן דעה הפוכה לחלוטין על המשבר בסוריה ועל הדרוזים. טורו של עוז סימנובסקי, מילואימניק איש ימין. בעל טור בעיתון 'הדור' ודעתן עצמאי
האמנם בסוריה מדובר ב"אחינו הדרוזים" ? ועד כמה ישראל מסתבכת במלחמה נוספת ומיותרת, בעוד התקשורת הישראלית בורה ואף מוטה.
אנחנו חיים בביצה טובענית של פייק ניוז והטעיות בסוגיה הסורית. בהרבה מהמובנים אני רואה שכמעט איש לא מדווח דיווח מאוזן. כל התקשורת שלנו כמעט, כאחד, נותנת לנו נראטיב מבושל ושגוי שמטרלל אותנו.
יצוין רועי קייס מכאן 11, העיתונאי הישראלי היחיד בערך שמשדר בצורה מאוזנת יותר. אינני דובר ערבית, קשה לי מאוד לרדוף אחרי החדשות משם אבל אני משתדל. בואו ניגע רק במעט:
1. מיתוס "אחינו הדרוזים".
יש מעל מיליון דרוזים במזרח התיכון. כעשירית מהם בישראל. דרוזים רבים הם ציונים בנשמתם ואחינו לנשק. וגם, מבין הדרוזים בישראל רבים, בעיקר בגולן, לא נאמנים ולא היו נאמנים לישראל. הם משייכים את עצמם לצד של העלאווים ואסד, משטר האופל הנורא שרצח מאות אלפים. אין להם אפילו תירוץ שהמשטר כפה אותם לכך. וגם עכשיו, אל תטעו, יש בהם שונאי ישראל.
מקרב הדרוזים שחצו את הגבול לסוריה ישנו גם השייח הדרוזי עלי מועדי מהכפר הישראלי ירכא, שנשא נאום בח'אדר הסורית בו סיפר שהוא הגיע מ"רמת הגולן הכבושה" והאשים את ישראל ואמריקה במה שקרה לדרוזים, כיוון ש"הם המליכו את דאעש בסוריה" בכך שישראל היכתה בחיזבאללה ואיפשרה לאל ג'ולאני לעלות. זה אגב הנראטיב הקבוע של חיזבאללה ואיראן. דאעש וישראל הם אחים. שיתפו פעולה כדי להוריד את אסד הטוב ועכשיו הדרוזים משלמים את המחיר.
אם כבר הזכרנו את ח'אדר, יש בכפר התנגדות חריפה ואף אנטישמית רבת שנים לישראל, כולל פיגועים שיצאו משם בשותפות עם חיזבאללה. בתקשורת הם מצוטטים באמירות אנטישמיות לאורך השנים, תמיכה בטרור נגד ישראל והתנגדות לשליטת ישראל ב"רמת הגולן הכבושה", נראטיב שאתם יכולים לראות שחוזר על עצמו. כעת, בתום הלחימה, דרוזים עטים על כפרי הבדואים בסווידא, שורפים ובוזזים בתים ופורעים בתושבים. יש לנו גם חיילים בדואים סונים בישראל. האם ניתן לבדואים הישראלים לחצות את הגבול כדי להגן על אחיהם מהדרוזים? האם נפציץ אותם מהאוויר?
אלה היו הדרוזים בישראל ובסוריה. הדרוזים בלבנון הם כבר שותפים על מלא של חיזבאללה, בהנהגת וליד ג'ונבלאט המשתף עם חיזבאללה פעולה. מאז ריסוק חיזבאללה על ידי ישראל נשמעים קולות אחרים בלבנון הדרוזית וגם בסוריה, אבל זה אירוע חדש לגמרי, בו אויבי ישראל תומכי טרור חברי הציר האיראני מבקשים לזחול לזרועות ישראל. מה זה לא? אחינו הציונים הרחוקים שמבקשים הגנה על חפים מפשע מפני המרצחים. מביא אותנו למיתוס הבא.
2. מיתוס "טבח בחפים מפשע".
אל ג'ולאני השתלט בדצמבר האחרון על מדינה קשה ושסועה, מרובת שבטים עוינים. הוא מנהיג סוני, שייך לקבוצת הרוב, אבל לידו נפלה מדינה עם נוצרים, כורדים, שיעים, עלאווים, דרוזים – שבטים רבים בעלי היסטוריה רעה מאוד עם הסונים.
קודם כל, אדם הוגן חייב להבין כמה מדוכאים ונרדפים היו בני הרוב הסוני בדורות האחרונים. מאות אלפים נרצחו על ידי הדיקטטורים אסד, הוגלו, נכלאו בבתי כלא זוועתיים וחוו בגדול את כל הפשעים שרצח עם יודע לתת. ובכל זאת, אל ג'ולאני חלם על השתלטות לא אלימה על המדינה.
לא היה אחד, אחד אולי בעולם, שחשב שסוריה תיפול בכזה שקט. היה ברור שהעלאווים יושמדו עד האחרון. לכל הפחות הם, הנא3ים של הסונים. המיעוט הפריבילגי שחולל בסונים זוועות איומות. אבל לא. עם עלייתו לשלטון הציע להם אל ג'ולאני מחילה.
אבל העלאווים המטורפים פשוט הגיבו לו בטרור רצחני והתחילו בסדרת פיגועים באזור החוף. אל ג'ולאני ניגש להשתלט על האיזור מחדש ופה התחיל הטבח. טבח של גברים רבים ומעט אזרחים, על ידי הפלאנגות שאל ג'ולאני עדיין מתקשה לנהל כצבא סדור. ובכל זאת, הטבח הסתיים במהירות רבה, הרוחות נרגעו ואל ג'ולאני שב ושיתף עלאווים בשלטון ואף עצר חשודים בפשעים נגד אזרחים עלאווים.
הסיפור עם הדרוזים שונה, אבל לא בהרבה. המנהיג הבולט של הדרוזים בסוריה, חכמת אל היג'רי, הוא קנאי שבטי שמסרב *לכל משא ומתן* עם אלג'ולאני. אל היג'רי מעוניין אך ורק בשמירה על אוטונומיה דרוזית באמצעות מלחמה. שייחים אחרים כמו אלבלעוס וג'רבוע, נתונים ככל הנראה לאלימות מצד הדרוזים הקיצוניים. אלבלעוס נעלם לקראת סיום הלחימה.
הסכסוך התחיל בין הבדואים הסונים לדרוזים, כששני הצדדים הורגים לא מעט אלה באלה. אלגו'לאני חשב, כנראה, שיוכל להשתלט על האירוע פלוס לקחת את השלטון בסווידא, אבל נתקל בלחימה חמושה מצד הדרוזים.
הוא ביקש מו"מ, הם סירבו ודרשו נסיגה ללא תנאי של המשטר. הצדדים נלחמו אלה באלה כמו שבטים מזרח תיכוניים. דרוזים טבחו ועינו שבויים וגופות של בדואים וחיילי משטר, וגם חיילי המשטר והבדואים טבחו ועינו דרוזים. התמונות של עינויי דרוזים הגיעו אליכם, התמונות ההפוכות נשארו מחוץ לערוצי הטלגרם שאתם צורכים. ישנן עדויות מעטות מאוד, אם בכלל, לטבח סוני בנשים וילדים דרוזים. טבח ממוסד בכאלה כנראה לא היה. כשיש, הוא מופץ בכל מקום מיד.
אנחנו מכירים את זה (אני משתדל שלא להכנס לסרטוני זוועה. אם טעיתי לגבי ההבנה הזאת – אנא תקנו אותי בעובדות). ישראל, תוך כדי הפצה וצריכה של כמויות פייק ניוז, התערבה בכח לטובת הדרוזים, התערבות שכשלעצמה אולי היא מוסרית וחיובית, אני לא נכנס לזה. בכל מקרה, הדבר מנע מאל ג'ולאני לנצח מהר. הוא לא יכול היה להמשיך לטבוח בדרוזים ונאבק להסיג את צבאו ולהתקפל ללא תנאי בדיוק כמו שאל היג'רי רצה. הוא מאשים את ישראל, כמובן. ופה ניכנס למיתוס הבא.
3. מיתוס "אל ג'ולאני הוא דאעש".
אל ג'ולאני הוא בעל עבר באל קאעידה ובפלג שיצא ממנה והפך לדאעש. כשדאעש נוצר, אלג'ולאני התנתק ממנו וממנהיגו אל-בגדאדי ונוצרה אף מלחמה ביניהם.
ב2016 התנתק אלג'ולאני רשמית מאל קאעידה והוביל ארגון עצמאי. לקראת סוף העשור הקודם הוא השיג שליטה עצמאית באידליב, צפון סוריה, והוא מקיים שם מדינה לא-דאעשית בעליל. איסלאמיסטית? כן. רוצחת מיעוטים? לא. היא גם הצליחה כלכלית יותר מסוריה הגדולה של אסד.
עם הזמן ובמיוחד עם השתלטותו של אלג'ולאני על סוריה, הוא נעשה מוקצה יותר ויותר על ארגוני הטרור הנ"ל. במאי האחרון, יצא על אלג'ולאני "תכפיר" מטעם אל קאעידה. מה זה תכפיר? הכרזה שאתה כופר, מה שמתיר בפועל את דמך. עבור אל קאעידה, אל ג'ולאני הוא בן מוות. ולגבי דאעש? במאי האחרון דאעש ביצע פיגוע בו הרג ופצע שבעה מאנשי המשטר.
הוא הכריז על הפיגוע בגאווה ומשטר אלג'ולאני מצידו הודיע שדאעש הם איום מספר 1 על המדינה. המדינות הסוניות שרעדו מדאעש מחבקות את אלג'ולאני ולמעשה, קשה לחשוב על תקופה בה כעסו עלינו בסעודיה ובאמירויות כמו עכשיו.
פה אדלג בלי כותרת למיתוס הבא, כיוון שהוא לא ממש מיתוס אלא ספקולציה פרועה. הרעיון ש"אלג'ולאני הוא הסינוואר הבא", ושמה שהוא עשה לדרוזים זה רק בדרך למה שהוא יעשה לנו. אישית, אני לא מכיר בכל תולדות הסכסוך, מנהיג של קבוצת אויב שבכל כהונתו, בכל סיטואציה ובכל השפות, קרא לאפס אלימות נגד ישראל ולפעולה דיפלומטית בלבד - ואז התברר שהכל מלכודת ורצח ביהודים.
לא מכיר כזה. ממש לא ערפאת וגם לא קטאר. אלה השאירו לא מעט איים של אנטישמיות רצחנית גלויה. ובכל זאת, אנחנו פעלנו נגד אלג'ולאני בצורה האלימה ביותר. ללא כל התגרות מצידו כלפי ישראל, כבשנו לו, כיסחנו לו את כלי הצבא, הרגנו רבים מאנשיו והתערבנו בשליטתו באזרחים. מוצדק? לפחות חלקית כן, עקב הסכנה החמורה מהפלנגות שהשתחררו מעולו של אסד.
אבל ביחס לאל ג'ולאני אנחנו כל מה שישראל נחשבת בסטריאוטיפ הערבי-אנטישמי: תוקפת ללא התגרות, מרחיבה בלי הרף את שיטחה, מתערבת במלחמות לא לה ומראה לעולם כולו שככל שהשכן אלים כלפיה פחות, היא אלימה כלפיו יותר. זה לב הטיעון האנטישמי הערבי מאז חאג' אמין אלחוסייני. הוא ביסס על דתנו ותפילותינו את העובדה שמחר בבוקר נחריב את אל אקצה ויצא להקדים תרופה למכה ולטבוח ביהודים.
כעת אנחנו מבססים על דתו של אלג'ולאני שהוא הולך לטבוח ביהודים על אף שלא הזיז אצבע בכיוון, ובשם ההנחה הזאת יש הקוראים לו בן מוות ומציעים ברצינות תהומית לכבוש עד דמשק ולשלוט על מיליוני אזרחים שונאים שלנו שחיים שם.
העובדות הן שמדובר באדם שעזב את הטרור הממוסד לפני כעשור, מעולם לא נלחם בישראל, מבצע מעצרים כיום בפעילים פלסטיניים בדרום המדינה ואויבם של החמאס והג'יהאד האיסלאמי שם, מעריץ של בן סלמאן הסעודי שזנח את דרך הטרור ולוחם עיקש עד היום בחיזבאללה.
למעשה, סוריה היתה המדינה הערבית היחידה שלא גינתה את ישראל על מלחמתה באיראן. לא בטוח שנדע אי פעם אם אלג'ולאני רצה שלום, כיום כשיש לו הצדקה שאין מושלמת ממנה לפעול כלפינו באלימות. זו תהיה מלחמת הגנה טהורה עבורו. בינתיים, הוא מחויב לשלום עם ישראל פי אלף משישראל מחויבת לשלום איתו. מזרח תיכון שלם נושא עיניו לראות איך ישראל נוהגת במנהיג שפונה אליה לשלום ונזהר לא לגעת בה לרעה. בינתיים, זה מה שהוא מקבל.
יש עוד כל כך הרבה להסביר, כל כך הרבה להפריך, והאמת, אני מניח שמעטים עד בודדים יקחו בכלל ברצינות את המובא כאן, שהוא בגדר של דעת יחיד פחות או יותר בתקשורת הישראלית.
מעוניינים להגיב? לדווח ? צרו איתנו קשר במייל -[email protected]
