"היתה בעלת יסורים קשים": עצרת מספד לאשה הצדקנית מאשדוד

במלאת השבעה לאשה הצדקנית מרת חגית מור יוסף ע"ה התקיימה עצרת מספד והתעוררות לזכרה בבית הכנסת המרכזי "אורות חיים ומשה" בקרית "באר משה" רובע ג', שם קבעה את תפילותיה בבית הכנסת יחד עם בעלה היקר האברך החשוב יבלחט"א הרב אליהו מור יוסף שליט"א הנמנה על בני קהילת "אורות חיים ומשה".

המנוחה נסתלקה בדמי ימיה כשהיא בת 50 שנה בלבד. הנואמים העלו על נס את זכרה ותיארו את היותה אשה צנועה וחסודה, צופיה הליכות ביתה, ברוכה במעשיה הטובים, אשת חיל עטרת בעלה, אוהבת ומכבדת תורה ולומדיה, שנזדככה ביסורים קשים ומרים.

לאחר תפילת מנחה, נשאו דברים בזה אחר זה הרבנים שליט"א כאשר באופן מיוחד טרח והגיע מחוץ לעיר האדמו"ר הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א נשיא ממלכת התורה "אורות חיים ומשה" שמוקיר ומעריך את בעלה של המנוחה ע"ה יבלחט"א הרב אליהו שליט"א.

סעודת המצוה והדברי תורה התקיימו באולם שע"י המוסדות -"אריאל", את העצרת פתח, הרב שטרית רב בעיר נתיבות, הרב שלום מור יוסף רב בעיר באר שבע, המשפיע מזכה הרבים הרה"ג רבי יהודה סבח רו"כ "תפארת דוד", הרה"ג רבי מרדכי עזריאל ראש הכולל "אורות חיים ומשה", הרה"ג רבי אבנר רווח מראשי הכולל "אורות חיים ומשה".

הרבנים ציינו בכאב את גודל החיסרון באבידה הגדולה של המנוחה ע"ה וסיפרו על מידותיה הנאצלות, על גודל אהבת התורה שהיתה לה עד ליומה האחרון, עמדה לימין בעלה יבלחט"א הרב אליהו הי"ו שילמד בכולל בלבד ולא יעסוק בשום דבר אחר חוץ מהתורה הק', הגם שהציעו לו בהזדמנויות שונות משרות מעולות שהוא מוכשר בהן.

כשעברו מאשקלון להתגורר באשדוד, הדבר הראשון שחיפשו, זה כולל אברכים בה יוכל ללמוד, זה הדאגה העיקרית שהיתה לה, ואכן בדרך 'נס פלאי' בלי מאמץ, התקבל לכולל "אורות חיים ומשה" ע"י נשיא המוסדות הגרד"ח פינטו שתהה על קנקנו וראה בו שלא מחפש כלום חוץ מלימוד התורה, וכך התקבל להיות אברך מן השורה ובמשך זמן קצר נעשה לחביבו ותמיד זכר לו לטובה. רעיתו המנוחה ע"ה, מששמעה על כך, הביע את שמחתה הגדולה על כך.

כשנפתח כולל לימוד חצות עד לנץ החמה בליל שישי בבית מדרש "נתיבי חיים ומשה" בראשותו של הרה"צ רבי יעקב ישועה פינטו שליט"א, היה הוא הראשון שנרשם לקבוצת האברכים לאחר שרעיתו ע"ה נתנה לו אישור מיידי.

המנוחה גדלה בבית הוריה למשפחת איפרגן בעיר דימונה ולמדה בסמינר 'אור החיים', למרות שלא גדלה בירושלים או בבני ברק, כל מכריה היו מתפעלים מדרכיה, צניעותה, מגודל רמת אהבתה לתורה וללומדיה שהיתה לאין ערוך, לא פעם אמרה לבעלה, "אם תפסיק את הלימודים במסגרת הכולל, אפנה מיד לרב", תמיד לימוד ועסק התורה היה בראש מעייניה.

היתה בעלת יסורים קשים, במשך כעשר שנים סבלה ממחלה קשה שקוננה בגופה רח"ל, אך תמיד היתה שמחה, לא זכתה לפרי בטן ועם כל הקושי שלה, היתה שופכת צקון בתפילותיה ואף פעם לא התיאשה, ברכת המזון אצלה היה לשם דבר, מתוך ברכון מילה במילה ובמתינות כמונה מרגליות.

גם בתקופה האחרונה שנחלתה מאוד וחלה הידרדרות חמורה במצב בריאותה, המשיכה להתפלל ולהתחזק באמונה ובה' יתברך, כשהיא מקבלת ומצדיקה עליה את הדין באהבה.

את המשא המרכזי בדברי הספד, חיזוק והתעוררות נשא האדמו"ר הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א שטרח ובמיוחד הגיע לעצרת מתוך ההערכה מיוחדת למשפחה.

הגרד"ח פינטו נשא דברים מפרשת השבוע, כשהתורה מלמדת אותנו בפרשיות שאנו קוראים הרבה מידות יקרות ונעלות ובפרט שבבין אדם לחבירו.

את הדברים קישר למנוחה ע"ה, שהיתה צדקת כפי שציינו הרבנים בדבריהם את מעלותיה הגדולות של המנוחה ע"ה.

דיבר על מעלת לימוד המוסר, שאדם חייב ללמוד מוסר ורק כך יהיו לו מידות טובות, ספר המוסר שהיו לאותם אלו שהתגיירו ע"י אברהם אבינו זה היה האבות הקדושים, אבל ברגע שאברהם אבינו נפטר, הם נפלו כי לא היה להם ממי ללמוד מוסר.

כן ציין את מסירותו הגדולה של בעלה היקר יבלחט"א מהכולל אצלנו רבי אליהו הי"ו שתמיד צהלתו על פניו וכך ימשיך, היה לו מסירות ואחריות לכבד את רעיתו ע"ה בכל השנים הללו שהיתה חולה, למרות זאת המשיך תמיד בלימוד התורה כי זה גם מה שהמנוחה ע"ה רצתה תמיד שיעסוק בתורה.

בסיום הדרשות, ערכו את האשכבה לעילוי נשמתה. למחרת עלו בבוקר להתפלל על קברה בקריאת משניות ותהילים בבית העלמין בדימונה בסמוך לקבר האמא שלה ע"ה.