"נקי במצוות": עצרת התעוררות במלאת שנה לפטירת הגה"צ רבי אליהו אבוחצירא זצוק"ל

וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ: עם כלות יב' חודש לאדמו"ר מגזע אראלים ותרשישים, פאר מקדושים המנורה הטהורה האדמו"ר הגה"צ רבי אליהו אבוחצירא זצוק"ל זקן רבני ואדמו"רי משפחת אבוחצירא שכיהן מלפנים כרבה הראשי של 'נצרת' ורב ק"ק "משכנות שמואל" רובע יב', התקיים עצרת מספד והתעוררות.

בתפילת מנחה לפני העמוד, ניגש חתנו החזן הדגול ר' אברהם איפנג'אר אשר הנחה את האזכרה וציין את גודל חסרונו הגדול בציון יב' חודש להסתלקותו של האדמו"ר זצוק"ל.

לאחר תפילת מנחה, נשאו דברי הספד והתעוררות הרה"צ רבי אברהם מסעוד יהודיוף נכדו של האדמו"ר הרה"ק הבבא סאלי זצוק"ל והרה"ג ר' מאיר אבוחצירא רבה של הסיטי ורב ק"ק "תפארת רפאל".

בדבריהם עמדו על רום גדולתו ותפארתו בתורתו ובמידותיו הגדולים בהנהגותיו בקודש במשך כל ימי חייו.

הגר"מ אבוחצירא פתח בדברי הגמ', ווי חסרה ארעא דישראל גברא רבה, לא רק ארץ ישראל בוכה, לא רק המשפחה בוכה, כל העולם כולו בוכה.

חסרה גברה רבה, גדול בתורה, גדול ביראת שמים, איש האשכולות.

חז"ל אומרים, "רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק". אומר הבן איש חי, מה זה נקי וצדיק'! נקי מעוונות שבין אדם לחברו, וצדיק מעוונות שבין אדם למקום.

מי שזכה להכיר את רבינו אליהו זצ"ל, היה נקי במצוות שבין אדם לחברו, היה זהיר ומדקדק דק דק עד שלא נבדק.

מוריי ורבותיי, אנחנו הפסדנו נפש נקי וצדיק, נפש שבנקיות שלו היה מנקה אחרים, כל מי שהיה בא איתו במגע היה מזדכך, היה מתנקה, בעצם לראות מראות אלוקים, במראה ולא בחידות.

רבינו ע"ה בעוה"ז היה חי בעוה"ב, הוא יצא מעוה"ב, לעוה"ב ולפי זה אפשר להסביר מה שנאמר אצל יעקב אבינו ע"ה לא מת. כדרך המתים שעוברים מהעולם הזה לעוה"ב, אלא כבר בעוה"ז הרב חי את העוה"ב.

והגמרא במס' שבת כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן, ומניחים בבית גנזיו. ושואלים למה צריך לספור דמעות? אלא ידוע שלצערנו הרבה בוכים על צרותיהן, וצרות צרותיהן, ולאחר מכן מתערבב הבכי על הצדיק, הקב"ה מתוך הדמעות על הצדיק ועל צרותיו ממיין נטו את הדמעה על האדם הכשר והצדיק ומניח בבית גנזיו.

יה"ר שנשמתו הגדולה תעמוד בתפילה עם שאר הצדיקים והחסידים על כללות ישראל על צרות הפרט והכלל, על המצב הגשמי ועל המצב הרוחני, שהוא היותר קשה וזכותו של הצדיק, תלך למנוחות שאננות עם אבות העולם ואבותיו הקדושים ויניח ברכה לכל משפחתו המעטירה הקדושה הטהורה והאהובה וכל קהילת "משכנות שמואל" המעטירה.

וזכות מורינו הרב זצוק"ל, יפה כוחו להגן באלף המגן ויבולע המוות לנצח, לחזות בתחיית המתים עם כל הצדיקים בבניין אריאל, ובבוא הגואל, יגל יעקב ישמח ישראל, עם רבינו שמואל - בבית הכנסת והמדרש "משכנות שמואל".

שעה קודם חצות לילה, הגיע ידיד המשפחה המשפיע, פה מפיק מרגליות הרה"ג רבי מנחם אברהם ביטון שליט"א ראש מוסדות והכוללים "מאיר ישא ברכה" בכפר סבא ומסר שיעור ודברי חיזוק והתעוררות לכבוד בעל ההילולא זצוק"ל.

בדבריו עמד על האמונה הצרופה שלו שהיה דבוק בה כל ימי חייו, למרות שעבר יסורים רבים, תמיד צהלתו היתה על פניו ומאידך גיסא ידע להעמיד דברים על מקומם, כשעמד בחירוף נפש על שמירה וביצור חומת האדם בתקופת הרבנות בעיר נצרת.

היה דייקן להפליא, היה מקפיד קלה כבחמורה, כל מה שקיבל מאבותיו ורבותיו הקדושים, לא היה זז כמלוא נימה, היה מתבטל לרבותיו הק' וכשהיה מזכיר את שמם כולו היה אחוז בשרעפי קודש מרוב ההערכה, כל מה שקיבל ולמד בצעירותו בארפוד, לא יכלו להזיז אותו בכהוא זה.

כל מי שבא בד' אמותימו ראה לפניו דמות של קודש של הארת פנים גדולה והיה אוהב ישראל אמיתי ולא סתם תפילותיו וברכותיו היו מתקבלות בשמים לישועת הכלל והפרט וכל זה למרות כאביו ויסוריו מפני שלא רצה לצער את הסובבים אותו.

לאחר הדרשה, בחצות לילה עבר לפני התיבה לאמירת הסליחות כשבית הכנסת היה מלא מפה לפה.

למחרת בשעות הבוקר בני המשפחה תלמידו ומוקיר זכרו עלו על אוהל ציונו שבבית העלמין בעירנו, חלקה 60, והעתירו בתפילתם לישוע הכלל והפרט.