השפעה לדורות: פרופ' שמר, מייסד ביה"ח 'אסותא אשדוד', נבחר לאחד מ-50 היהודים המשפיעים בעולם

הצעיד את עולם הבריאות הישראלי: הפרופ' יהושע (שוקי) שמר, יו"ר 'אסותא מרכזים רפואיים' ומי ששימש בין היתר כיו"ר ביה"ח 'אסותא אשדוד' עם הקמתו, נבחר לרשימת 50 היהודים המשפיעים בעולם לשנת 2025  של מגזין ה'גרוזלם פוסט'. 

הבחירה שנחשבת ליוקרתית מתבססת על תרומתו רבת השנים למערכת הבריאות הישראלית כשהפרופ' שמר נחשב למי שקידם והצעיד אותה קדימה. בין הנימוקים לבחירתו: כתיבה של יותר מ200 פרסומים מדעיים בתומים כמו רפואה צבאית, טראומה, רפורמות בבריאות ועוד, לצד תרומתו להקמת בית החולים 'אסותא אשדוד' כשהפרופ' שמר נחשב למי שהגה את רעיון ביה"ח ופעל להקמתו מתוך חזון של קידום הבריאות גם בפריפריה.

בנוסף מצויינת גם תפקודו במלחמת 'חרבות ברזל' וכן 'הנחלת ערכים של חמלה ואנושיות במערכת הבריאות'.

המוטו: חתירה למצויינות

שמר נולד ביומו הראשון של החנוכה, בכ"ה בכסלו תש"ח, שנת הקמת מדינת ישראל, בחולון. זמן מה קודם לכן עלו הוריו מסוריה, ולאחר שזכו להציב רגלם על אדמת ארץ ישראל קראו לבנם הנולד בשם 'יהושע' – לאמור: ה' הושיע. שנות ילדותו עבור עליו בבית מבורך בילדים, כאשר הוא ישן עם ששת אחיו ואחיותיו בחדר אחד, בעוד חדר השירותים היה ממוקם מחוץ לבית. "אני עדיין זוכר את הפלא שבו נפגשתי שנים אחרי", סיפר לימים, "כשהגעתי לשירותים שבו גיליתי פטנט מדהים: משכתי חוט, והפלא ופלא - המים הדיחו את האסלה"...

למרות זאת, הוא מספר כי לא חש בכל תחושה של מחסור. "רק היום, במבט לאחור, אני מגלה שגדלתי בתנאים לא קלים, בעצם גדלתי במשפחה שהיום היתה מוגדרת כקשת יום, אבל אז לא היה חסר לי מאומה. הבית היה עליז ושמח, והורינו נתנו לנו את התחושה שיש להם הכל עבורינו".

עם זאת, הוא כבר אז גילה את היכולות הביצועיות שבהן התברך. "ידעתי דבר אחד, וזאת עוד בתור ילד קטן: מה שלא תעשה בעצמך עבורך, לא יהיו אחרים שיעשו עבורך", אמר באחד הראיונות שנערכו עמו.

את הלימודים סיים בהצטיינות, כשאת ההתמחות עשה בתחום הרפואה הפנימית ולאחר מכן בתחומי הסוכרת. לאחר סיום הלימודים התגייס והשתלב בחיל הרפואה, כשבין השאר פיקד על זירות מורכבות בביצה הלבנונית. לימים יתנה לקצין רפואה ראשי. 

"לא היה תפקיד אחד שהגעתי אליו בקלות, ולא היה תפקיד אחד שראיתי בו משהו מובן מאליו" הוא אומר היום, במבט לאחור. "בכל תפקיד ראיתי עבדות ולא שררה, כשאני מחפש לראות במה אני יכול להועיל, לשפר, לקדם, ובעיקר להטביע חותם – להביא את התחום למקום טוב יותר. מעניין, שדווקא את העוצמות ואת שיכרון הכח לא ראיתי בכל אחד מהתפקידים אותם מילאתי. אם כבר, רק במבט לאחור ולאחר שעזבתי את התפקיד, אני מגלה פתאום אלו עוצמות היו בידיי..."

 "מנהיגות", סבור פרופ' שמר,  "נגזרת משני עקרונות, שהם ערכים מחד ויכולת קבלת החלטות מאידך. אלו שני עקרונות שנראים מנוגדים אך הם קשורים זה לזה בקשר גורדי. ערכים בלא יכולת של תיעדוף וקבלת החלטות אינם שווים כלום, וההיפך".

לא רק רופא

בשנים האחרונות השקיע הפרופ' שמר מאמצי על בדרך להקמת בית החולים באשדוד. לשם כך ניהל מאבקים מול האוצר והוא לא נסוג עד לרגע שבו זכה לצקת את אבן הפינה לבית החולים. הקמת בית החולים באשדוד נחשבה בעיניו למטרת חיים לא רק בשל רצונו 'להביא רפואה מיטבית גם לפריפריה' אלא בעיקר בשל רצונו להוכיח כי ניתן להציב סטנרטים גבוהים גם בתחום הרפואה הציבורית, ולא רק ברפואה הפרטית.

"כשכחולה מגיע לבית חולים הוא מבקש לפגוש את הרופא המומחה ביותר, אבל חשוב לו דבר אחד – לפגוש את האיש שבתוך הרופא", אמר עם פתיחת בית החולים הציבורי באשדוד. "רופא שלא התברך ביכולות אנושיות יתקשה ליצור את האינטראקציה עם החולה, כשזהו חלק בלתי נפרד מהליך הריפוי".

את עקרונותיו אלו יישם בתוך בית החולים באשדוד, שנבנה תוך הקפדה ושימת לב על כבודו של החולה. זהו בית החולים הציבורי הראשון, ואולי היחיד, שבו זוכים החולים לפרטיות מובנית גם בחדר המיון, ולא מדובר בהפרדה של וילונות. במחלקות תמצאו חדרים לחולים בודדים או לשניים, כשהמבנה של המסדרונות תוכנן כך שלא יתכן מצב שבו ימוקמו במסדרונות מיטות עם חולים.

"כאן אנו עדים לתחילתו של מהפך" אמר עם פתיחתו של בית החולים, ב2018, אחר 5 שנות מאבק. "זהו בית חולים חדש, שפועל בזירת הרפואה הציבורית, אך כבר כעת אני יכול לומר שמפציע כאן סטנדרט חדש. אנו נספק כאן רפואה מתקדמת, איכותית, בגישה שירותית, וכל זאת בתנאי הרפואה הציבורית כשאני מצהיר גם שהדבר יעשה תוך שמירה על מסגרת תקציבית ואפילו ריווחיות".