רואה את התמונה הגדולה. הכירו את שוקי בריכטא

כמה מילים על עצמי:

שמי שוקי בריכטא (30), ואני צלם ארועים אם כי אני מגדיר את עצמי כצלם בנשמה. נולדתי עם אהבה למצלמה, ואם ישנו משהו שאני אוהב הוא פשוט לצלם...

אני אוהב מאד את המקצוע ומחובר למצלמה. התחלתי כצלם חובב, בהמשך למדתי והתמקצעתי בתחום, ועד היום זכיתי ב"ה לצלם בארועים רבים, רובם שמחות, כאשר כל ארוע מבחינתי מהווה את הפסגה.

אני יכול לספר גם היום, שנים אחרי הארוע, מה 'דיבר אלי' בכל ארוע ועל מה שמתי את הפוקוס, כשבזכות הארועים זכיתי להכיר אנשים מעניינים ומשפחות מרתקות.

ואין מה שמרגש אותי יותר מאשר להגיע לארוע של לקוח. לאחרונה נכחתי בארוע של ברית, כשאת בעל השמחה זכיתי לצלם בבר מצווה, לאחר מכן באירוסיו וכעת בברית.  השאיפה שלי שאוכל בע"ה לצלם גם בשמחות של נכדיו... דור לדור.

כמה שנים באשדוד?

אני מתגורר בעיר מאז חתונתי. אך גם קודם לכן למדתי במשך 5 שנים בישיבת פיטסבורג, כשאז ניטעה בי האהבה הגדולה לעיר, כך שאפשר לומר שאני מתגורר כ12 שנים בעיר. לא אזרח וותיק אמנם, אבל אשדודי מן השורה. 

מהי אשדוד בעיניך?

כמי שאוהב להתמקד ולצלם אנשים,  אני רואה באשדוד עיר של אנשים – כשהיא מכילה ומורכבת מהמון אנשים טובים ומיוחדים. וכמי שמצלם בערים רבות אחרות אני יודע לזהות אשדודי מקילומטר.

יש בעיר משהו שנוסף בתושביה רוגע והיעדר תחרותיות, ואני שם לב לכך בארועים אליהם אני מוזמן. מבחינתי, זה מה שהופך את העיר למיוחדת כל כך.

דמות מיוחדת שהשפיעה עליך?

כמובן הורי ומשפחתי, והרבי מפיטסבורג זי"ע שעד היום נפשי קשורה בנפשו. זכיתי לצלם תמונה מדהימה שמבטאת את דמותו מאד, לפחות בעיני, כאשר התמונה מוצבת בחדרו של בנו, הרבי שליט"א.

בפן המקצועי, ישנם כמה וכמה צלמים שנחשבים למנטורים בתחום כשמכל אחד דאגתי ללמוד והאמת שאיני מפסיק ללמוד ולהתמקצע. צלם טוב, מבחינתי, הוא מי שלא מפסיק ללמוד.

מהו היעוד שלך במסגרת תפקידך?

היעוד שלי הוא לתת ללקוח את השירות המושלם ביותר. הסלוגן שלי הוא "שירות – זה כל התמונה", ואני אכן מאמין בכך. כשאני מגיע לארוע, אני מסתכל אמנם בעין מקצועות של תאורה, זוויות, פלש ורזולוציות, אבל אני לא שוכח את התמונה המליאה שהוא השירות.

החזון שלי הוא שהלקוח יצא עם תמונות מדהימות ועם אלבום שתמיד ירגש, אבל לפני הכל שהוא לא ישכח את השירות אותו קיבל מהצלם. לדעתי, כשלקוח עורך ארוע הוא מצפה לזכור את הארוע לתמיד, ושהזכרונות יהיו טובים. תפקידי, כצלם, הוא לתעד את הזכרונות אבל גם ליצור אווירה שתהיה חיובית וטובה עד הקצה.

אני יכול לפגוש לקוחות שצילמתי אצליהם בארוע לפני שמונה שנים והם אומרים לי שהם זוכרים אותי דווקא בגלל החיוך, השירות, הסובלנות, האנרגיות הטובות שזרמו ממני אליהם והם הקרינו על הארוע כולו. ומבחינתי, אין מחמאה טובה מזו.

 במהלך סיור שעשיתי בבארי הגעתי לבית שבו נרצחו כמה יהודים הי"ד וכמה מיושביו נחטפו. בעלת הבית מסרה לי כמה אבנים שרופות אותן הצבתי בביתי - זכר לחורבן.

משהו שלא יודעים עליך?

שלפני עבודתי כצלם היה לי עסק של כיסאות כלה. זה היה מעניין ואפילו משמח, אך מורכב מאד. אני מודה לקב"ה כל יום שאני מצליח להתפרנס מהמקצוע שאותו אני כה אוהב.

ועוד משהו: אחרי כל ארוע שאני מצלם, כל ארוע, אני חוזר הביתה ורושם אצלי בתיעוד מיוחד מה היה ואיך, מתי הגענו, מתי הגיעה המשפחה, את מי צילמתי. מנסיון, זה מונע לאחר מכן הרבה ויכוחים, כמו מדוע אין תמונה של התינוקת (שהחליטה לישון כל הארוע) או של הדוד (שהגיע אחרי ברכת המזון...) הכל מתועד ורשום, כך שיש אצלי תיעוד של מאות שמחות וזה כשבעלי השמחה בעצמם הספיקו לשכוח מה אירע...

בנוסף, בסוף כל ארוע אני נותן לכל משפחה פולדר שם כתוב בצורה ברורה איך להוריד את התמונות, מה התמונות הנכונות לבחור, איך בוחרים וכו'.  בנוסף, אני לא מתעסק עם מיון התמונות והגרפיקה. יש לי שתי גרפיקאיות מוכשרות שעובדות עמי, שהן מקבלות את המונות מיד לאחר הארוע ועובדות על האלבום, שאגב, אותו אני שולח ישירות לבעלי השמחה כשהשירות כלול במחיר. אני לא מהצלמים שאומרים 'בוא אלי בשבוע הבא לירושלים שם אני מצלם באאורע פלוני'. הזמנת שירות? מגיע לך אלבום עד הבית במשלוח ישיר. 

על מה לא תוותר?

על צילום. אני פשוט מחובר למצלמה ולא יכול לוותר עליה. בימים אלו אני מקים חברה להפקת אלבומים, אך עם כל עיסוקי באלבומים אני לא אוותר על הצילום בעצמו. אצלי זה בנשמה, ואני מתפלל ומקווה שאוכל לצלם כל עוד אוכל לאחוז במצלמה...

סיפור מעניין שקרה לך?

יש הרבה. אחד מהם לא אשכח: היה זה לפני כשנה, הוזמנתי לבר מצווה אך למחרת מתקשר אלי האבא ומבקש ממני שאגיע להנחת תפילין שתתקיים בירושלים. לא הבנתי, הבר מצווה בעוד כ3 שבועות, מה עכשיו הנחת תפילין? הצעתי לו שיקח צלם אחר אך הוא התעקש שאגיע.

הגעתי למקום, ואני מגלה נער בר מצווה חייכן, יושב בכיסא גלגלים מחובר לקנולה... חטפתי הלם. האב מספר לי: הילד היה ילד בריא ומוצלח. לפני מספר חודשים גילו אצלו את המחלה, ומאז הוא הולך ומידרדר, רח"ל. שמחת הבר מצווה אמורה להיות עוד חודש, אך הרופאים אמרו שהוא לא ישרוד עד אז. החלטנו להקדים אותה.

ואכן, נערכה לו שמחת בר מצווה מרגשת שהתקיימה בתשעת הימים,  עם מוזיקאים שבאו להשתתף בה בהיתר הלכתי מיוחד, ובנוכחות אחד מגדולי הדור שהגיע לברך. השמחה שם הרקיעה שחקים. מצאתי את עצמי מסתובב בארוע, מצלם ובוכה. אמרתי לעצמי: מהארוע הזה אתה מוציא מעצמך את ה'דה בסט'. צילמתי את החתן עם כל אחד מאחיו ומאחיותיו, כשאני יודע שזו יכולה להיות התמונה האחרונה. זה אכן היה ארוע שלא ישכח.  

ארוע נוסף שאני זוכר אירע דווקא מיד עם פרוץ המלחמה לאחר שמחת תורה. התקשרו אלי הוריו של בחור שהתעקש שיערכו לו שמחת בר מצווה אליה חיכה זמן רב, אך כעת לא היה ברור אם תתקיים בכלל. הגעתי למקום, ומצאתי רק את החתן ומשפחתו. אם לא די בכך כשרק החלנו את צילומי הסטודיו פרצה אזעקה וכולנו ברחנו לפינת האולם. מצאתי שם את החתן בוכה חרישית, כאוב ומאוכזב.

ניגשתי אליו, חיבקתי אותו, ואמרתי לו: תהיה לך בר מצוה הכי שמחה. קראתי לחברים שהגיעו מיד, ואכן נערכה לו שמחה מרגשת. כל הארוע החלפנו בינינו מבטים, ובסוף הוא ניגש אלי והודה לי כשהוא אומר: הצלת לי את השמחה. היה פשוט מרגש לשמוע את המילים האלו.  

 לסיום, תן כמה טיפים ללקוחות:

* תבררו היטב על הצלם לפני הארוע. חשוב מאד לבדוק, מלבד המקצוענות, איך הוא מתייחס לאורחים. סיפר לי כבר בעל שמחה שהוא ניגש אצל הצלם בארוע ואמר לו, רק אל תרביץ לילדים... ובקיצור: חשוב שהצלם יהיה עם מזג טוב וגישה טובה לאורחים ולא יראה בהם רק אובייקטים. זה יכול להיות ההבדל בין ארוע מוצלח לארוע אומלל, דבר שלא יתבטא רק בתמונות.

* תבקשו לראות תמונות לדוגמא, ממגוון ארועים. אני נוהג להציג תמונות מעשרות ארועים. אל תתמקדו רק בארוע אחד. 

* תבררו מראש גם על הפרטים הנוספים. איזה אלבום תקבלו, כמה תמונות, איזה סוג נייר, וכמובן- איך יגיע אליכם האלבום ומתי...